האנדרטה מצויה מצפון מזרח לתל, במרחק של כחמש מאות מ' ממורדותיו המזרחיים . דרך אחת להגיע אל האנדרטה היא בנסיעה בכביש המוביל למושב גימזו. כמאה וחמישים מ' לפני הכניסה למושב, מצדו השמאלי של הכביש, יש פתח במעקה הבטיחות, דרך פתח זה מוביל שביל עפר אל האנדרטה.
כדי להגיע אליה יש לפנות במזלג הדרכים הראשון, בשביל הימיני הפונה מזרחה, שביל עפר הראוי גם לרכב רך. השביל המצוי לרגלי התל, מובילנו בין שבכי גדרות צבר , עצי שקד וכרמי זיתים . משמאל לדרך ניתן להבחין בעץ אורן בודד בעל נוף יוצא דופן בגודלו. הדרך מובילה מזרחה עד לשטח חקלאי, אותו יש לחצות כשמימין ניתן להבחין בבתי "ההרחבה" של מושב גימזו.
מן הקצה הצפוני של החלקה החקלאית, ניתן להבחין באנדרטה המתנשאת לגובה של כשלושה מטרים. האנדרטה בנויה משלוש אבני גזית גדולות ולבנות הניצבות על בסיס העשוי אבנים רבועות קטנות ורדרדות. בחלקה העליון של האנדרטה נחקק סמל ההגנה כשמשני צידיו חרבות. על האנדרטה מצויה הכתובת דלהלן:
כאן נפלו על משמרתם
מפקדי ההגנה במרחב תל - אביב
ישראל שחורי ז"ל
מפקד תל – אביב והמרחב
שורה אשרוביץ ז"ל יחזקאל בן דוד ז"ל
חבר המפקדה קצין מודיעין
למרבה התמיהה, אין באנדרטה כל אזכור מועד נפילתם של הלוחמים ונסיבותיה. תמיהה נוספת, מה למפקדי ההגנה של מרחב תל אביב ולאזור המצוי מזרחית ללוד ורמלה, בשטחי הגבעות שבשפלה הפנימית ?
כידוע, נכבשו כפרי הערבים בסביבה שממזרח ללוד ורמלה במסגרת "מבצע דני", במהלך קרבות "עשרת הימים" . מבצע זה נערך בין הימים ה - 9 ליולי 1948 וה – 19 בו, ומטרתו הייתה להרחיק את איום הלגיון הערבי, שחנה בלוד רמלה – יהודיה מאזור תל אביב, ולהשמידו. מטרה נוספת הייתה להרחיב את הפרוזדור לירושלים על ידי כיבוש כפרי האויב שממזרח ללטרון, ולמנוע לחץ מירושלים על ידי העסקת הלגיון בגזרה שמרמלה עד לירושלים. במסגרת שלב א' של "מבצע דני" נתפסו הכפרים הערביים ענבה, ג'ימזו ודניאל [ כפר דניאל ] בימים 9 - 10 ליולי, וכן נכבשו לוד ורמלה . בשלב ב' של המבצע נכבשו ברפיליה [ כיום חלק מאזור התעשייה של מודיעין ], סלבית [שעלבים ] , שילתא [ שילת ], אל בורג' [ גבעת התיתורה], ביר מעין וכפרים נוספים. תנופת הכיבוש נבלמה בשל ההפוגה השניה שנכנסה לתוקפה ביום 19.7.48 .
בקרבות "עשרת הימים" בגזרת אזור מודיעין השתתפו לא רק חטיבות הפלמ"ח "הראל" ו"נחשון", כי אם חטיבה 8 המשוריינת, ושני גדודים נוספים, גדוד 3 מחטיבת אלכסנדרוני [שעיקר לוחמיו גויסו מאזור נתניה והסביבה], ולוחמים מגדוד 2 של חטיבת קרייתי [ שעיקר לוחמיו גויסו מאזור תל-אביב ].
ישראל שחורי וחבריו נמנו על מפקדי חטיבת קרייתי, אשר נטלה על עצמה עם כניסת ההפוגה השניה לתוקפה, את האחריות להחזקתם של כמה מן המשלטים באזור מודיעין – גמזו. זאת לאחר שכוחותינו הצליחו להסיג את כוחות האויב מזרחה במבצע דני. בסיור שטח שערכו המפקדים שחורי , בן דוד ו -אושרוביץ ביום י"ג בתמוז תש"ח [ 20.7.48 ], לצורך קביעת אתרים בהם יוקמו משלטים באזור ג'ימזו, דרכי ביטחונם והגנתם , עלה הרכב בו סיירו על מוקש אנטי טנקי, סמוך למקום בו הוקמה האנדרטה .
מן הפיצוץ נהרגו שורה [אלכסנדר] אושרוביץ וחברו יחזקאל בן דוד, ואלו מפקדם ישראל שחורי שהיה סמח"ט חטיבת קריתי נפצע אנושות ונפטר מפצעיו רק למחרת היום .
שאלה מטרידה היא מי הניח את המוקש בציר ג'ימזו לטרון, מצידו המזרחי של התל ובעורף הכפר ג'ימזו, ציר עליו נע הכוח שעלה על המוקש? לא מן הנמנע שאת המוקש הניחו בעת נסיגתם, הכוחות הערביים שנסוגו מגימזו מזרחה. אולם זו השערה בלבד, מאחר ולו כוחותינו היו אלו שהטמינו המוקש , בודאי היה פרט זה נודע לכוחות שנעו בשטח .
ישראל שחורי, יליד הארץ, בן שלושים וחמש בנופלו. מילא תפקידים רבים בהגנה למן שנת 1938 . בפרוץ המאורעות היה מפקד חזית דרום תל אביב . במסגרת זו תכנן את הגנת העיר על כל פרטיה. מאוחר יותר נתמנה למפקדה של ת"א והמרחב . נחשב למפקד מוכשר. אחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן אלוף ע"י הרמטכ"ל.
יחזקאל בן דוד, בן ארבעים וארבע בנופלו. נולד ברוסיה , עלה ארצה בשנת 1921 . עסק בהגנה בייצור נשק וביבואו. שמש מפקד ההגנה בתל מונד ואחר כך בבן שמן. שירת לפני נופלו כקצין מודיעין בחזית הדרום. לאחר נפילתו הוענקה לו דרגת רס"ן .
שורה אושורוביץ בן ארבעים ושתים בנופלו. יליד רוסיה ומראשוני החלוץ בגרמניה. בשנת 1929 היה ממקימי קיבוץ גבעת ברנר. חניך הקורס הארצי למפקדים של ההגנה, ומאוחר יותר היה מפקדה של גבעת ברנר . נמנה על חברי המפקדה האזורית של ההגנה בתל אביב. הובא למנוחות בקיבוצו – גבעת ברנר .