"מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור" (שמואל ב', א. כ"ב).
תולדותיו
יהונתן נולד בהר ברכה אשר בשומרון בכ"א בסיוון התשמ"ד - 21 ביוני 1984 כבן בכור להוריו דוד ורויטל.
במהלך שנות ילדותו נדד יחד עם הוריו ברחבי הארץ על פי מיקום עבודתו של האב אשר שירת שירות קבע בחיל האוויר. בכך הונח יסוד המסירות והאהבה לעם ולארץ כבר מינקותו.
משהתיישבה המשפחה במושב גמזו, למד יהונתן החל מכיתה ב' בבית הספר "שלהבת" שבקיבוץ שעלבים. את דרכו המשיך בחטיבה ב"יד בינימין" ומשם עבר ללמוד בישיבה התיכונית המדעית בראשון לציון. את צעדיו הבאים, עשה בישיבת "איילת השחר" באילת ולאחר מכן המשיך להתחזק באמונה במכינה הקדם צבאית בעצמונה. יהונתן התגייס
לצנחנים ובסיום מסלול ה"עורב", ביקש לעבור ולשרת כלוחם מן השורה בגדודים ואף הוצב כלוחם בחוליית החוד של
מח' הפטרול בגדוד 101 של הצנחנים.
במהלך שירותו הצבאי עסק בפעילות מבצעית בשכם ובחברון, עד לנפילתו בקרב בעייטה - א - שאב בתאריך ז' באב התשס"ו - 1 באוג וסט 2006, בן 22
הנצחה באתר משרד הביטחוןהורים, חברים ורבנים מספרים על יונתןיהונתן אהב את ארץ ישראל בכל נפשו ובכל הזדמנות טייל ותר בה, עם ובלי חברים. בעיקר אהב יהונתן את ירושלים וסביבותיה, כאשר מעינותיה מהווים עבורו מקומות מרגוע והנאה.
הרעות והחברות של יהונתן עם כל מי שהיה בסביבתו האזרחית והצבאית הפכו לשם דבר ויהונתן קנה לו במשך חייו הקצרים חברים רבים מכל המגזרים ומכל הקשת החברתית בארץ - כולם אהבו אותו בהיותו מלא חיוניות, שמחה ואופטימיות. איש אמת שפיו וליבו שווים ומעולם לא שמר טינה לאף אחד.
מקצועיותו הצבאית, מסירותו ואומץ ליבו היוו מופת ודוגמה בצבא ולפיכך אהבו אותו מפקדיו, אותם מפקדים אשר לא פעם ספגו ממנו ביקורת בונה רבה, כאיש אמת הלוחם עליה. תכונת האמת שבו באה לידי ביטוי גם בהקפדתו על שמירת מצוות מדוקדקת למרות היותו חייל דתי בודד במחלקה והוא הוערך על כך מאוד בקרב חבריו כולם. בארנקו נמצא נייר צר וארוך בצורת אקורדיון, עליו רשם את ההלכות בקרב בלבנון, כאשר צוותו נותר ללא מזון, הם מצאו שק קמח.לאחר שלשו את הבצק, הם קראו ליהונתן שיפריש חלה כפי שלמד מתוך דף זה.בצוות סמלים, כחייל ותיק התעקש לשמור על דרך ארץ והתנגד לכך שחיילים צעירים ישטפו את כליו בחדר האוכל. יהונתן סרב לקבל טלוויזיה לחדרו, למרות
שהיה זכאי לכך ולמרות לחץ אדיר מצד חבריו, כיוון שלא רצה שידליקו אותו בשבת.
יהונתן - בן, חבר, תלמיד וחייל ערכי מאוד אשר בנופלו הותיר חלל ריק בלב ובנשמה. זכו רבותיו ומוריו לחנכו לתורה, מצוות, אמת, וערכים.
זכו מפקדיו בחייל, לוחם מקצועי, מסור, מופת, דוגמה ובעל אומץ.
זכו חבריו ברע אהוב, מלא חיוניות ושמחת חיים, חביב, נעים הליכות ונאמן.
זכינו אנו הוריו לבן נפלא, ערכי ומלא אהבת ארץ ישראל וירושלים עיר הקודש.
אין לנו אלא להודות לבורא עולם על כל השנים במחיצת בננו ועם עלייתו השמימה כקרבן תודה נותר לנו רק להנציח אותו ואת מעשיו.
קווים לדמותו של יהונתן הי"ד כתב הרב רפי פרץ - ראש מכינת "עוצם" ובתפקידו כסא"ל טייס מסוקים בחיל האוויר טיפל אישית בהוצאתו של יהונתן משדה הקרב והבאתו למנוחה אחרונה
חבריך בכל מקום כותבים "קשת יהונתן לא נשוג אחור",
זה אתה אחי יהונתן.
כל מה שלקחת על עצמך רק הניע אותך קדימה.
מעולם לא אמרת על משהו - כבד מידי ואני נסוג לאחור -
לא במובן הרוחני, לא במובן הדתי ובוודאי שלא במובן הצבאי,
וזה ביטויו של גיבור בישראל - מציב את המטרה ומתקדם לאורה.
אחי יהונתן - קשוב היית לרבותיך, קשוב היית לתורת ישראל וקשוב היית
להיחלץ חושים לפני המחנה לטובת עמך
וכך לעד תחיה בלבבנו
הרב רפי פרץ
עצמונה-חלוצה
קווים לדמותו של יהונתן הי"ד כתב הרב ישעיהו רובינשטיין ראש הישיבה המדעית - ראשון לציון
יהונתן הי"ד אהב את עם ישראל ואת ארץ ישראל, אהבת נפש עמוקה של בחור צעיר מלא רגש פנימי ולב בוער.
יהונתן הי"ד היה קשור לחברים בשכבה ומחוצה לה ברגבים חלקים של קדושה וטהרה מיוחדים, המשאיר בכולם רושם של צדיק אמיתי.
הרב ישעיהו רובינשטיין
ראשון לציון
קווים לדמותו של יהונתן הי"ד כתב חברו לישיבת "איילת השחר" - איתן ואך במהלך השבעה
"... הייתה לו תכונת ישרות מיוחדת במינה,שבאמת לא מוצאים בכל מקום.
מן ישרות שגובלת בתמימות כלשהי, שפשוט לא עניין אותו, מה יגידו, מה יחשבו, איך הוא ייראה? פשוט עניין אותו מה נכון?
תכונה זו התבטאה בכל התחומים, בישיבה, בלימוד - כל מה שלא הבין ולא הסתדר לו,
תבע ודרש להבין בתקיפות ובחריפות.
כך גם בחברה, בטיולים, בים, בטיולי אופניים - כל מה שלא נראה לו לא נכון או לא צודק, הוא עמד על שלו אמר את דעתו בתוקף.
מבחינתי זו מידת אצילות לא רגילה בכלל לדעת לשמור על היושר הזה באופן כל כך טהור. "
איתן ואך - חבר לישיבה באילת
